לחתוך בבשר החי

אני טיפוס של שחור ולבן, רציונאלי. קלינגוני. או לפחות אני רוצה לחשוב שאני כזה. הייתי רוצה לראות את עצמי בתור אדם שיודע להחליט בצורה קרת-רוח מה נכון ומה לא נכון עבורו ועבור משפחתו, בהתבסס על שיקולים קרים וענייניים. רק אם אין שיקולים כאלה, נפתחת הדלת לשיקולים רגשיים, שהם במקום שני. הרי לא ייתכן שאהבה, פחד או תקווה יהיו עדיפים על בטחון, רווח או בריאות, נכון? אז זהו, שלא. אפילו לא אצלי.

אני צבוע. למרות שאני חי במסע-צלב מתמשך נגד שילוב של כל היבט של אמונה דתית בחיי משפחתנו, בסופו של דבר חתכנו לקטנצ'יק את הבולבול. מעבר לזה, לרוב בושתי, אני חושב שנעשה זאת גם לילדינו העתידיים. אין לי מושג למה אנחנו עושים את זה. אני לא מתכוון לפרט ולעמת את השיקולים, הטיעונים והתירוצים שיש לכל אחד מהצדדים של בעד ונגד ההליך הכירורגי הזה, ואסתפק בעובדה שהמקור הראשוני של זה מבוסס באמונה היהודית. ביצוע המילה (לא "ברית מילה", עובדי אלילים יקרים שלי, אלא רק "מילה", אני לא חתמתי על שום ברית) הוא משהו כל כך אקס-טריטוריה לממלכה שלי, ועדיין הכנסתי אותו לבית שלי. הניתוח הזה, בידי אנשים שאינם כירורגים, כמעשה שנובע מסיפור פנטסטי על בדואי זקן שפוגש את החבר הדמיוני שלו באיזה מדבר מוכה-שמש ומחליט שזו הדרך להבדיל את עצמו משאר האנשים, לא משנה את העובדה הפשוטה שזו פשוט התעללות בחסר-ישע, המונעת ממניעים לא-רציונאליים.

השם אמר

אני מוכן לחתוך את הזין (לחצו לסרטון קצר וקורע מתוך "זוהי סדום")

אני לא רואה את עצמי כיהודי במובן הלאומי של המילה. אני לא רואה את עצמי כיהודי במובן הדתי של המילה. כל המושג של "מסורת" זר לי, בדיוק כפי שזר לי הטיעון המקצועי בתע"א, היכן שאני עובד, לפיו "ככה עשינו את זה עד היום וככה נמשיך". זה לא מספיק טוב לי שם, ולא מספיק טוב לי כאן. כדי לעשות מעשים בפועל אני דורש הוכחות או תימוכין, לכל הפחות ויכוח טוב שבסופו אשתכנע. אבל זה לא ככה עם ההחלטה להטיל מום באורי שלי. יש את האנשים שנמנעים מלקרוא לעצמם דתיים ("מסורתיים" וכו') שלא שומרים מצוות אבל צמים ביותר כיפור (עם מליון תירוצים אזרחיים/חילוניים) או לא אוכלים חזיר (מתירוצים דומים). אני מסרב לשקר לעצמי ולילדיי ולהיות עם רגל אחת פה ורגל אחת פה. עם זאת, אם יש משהו שאני יכול להבין ולקבל ברצון של כבשים להיות שייכות לעדר, זה הצורך לחלוק טקסים. אז מאה אחוז – אל תאכלו ואל תשתו באחד מהימים באוקטובר, ותמנעו לאכול בשר של חיות מסוימות. אבל למה לחתוך לילד את הזין? יש מספיק טקסים אחרים.

ישבתי ושוחחתי עם כל מי שרק יכולתי על הנושא, כמובן מהצד שלי של המתרס, אלה שיניעו אותי להימנע מזה, ושוכנעתי כל פעם מחדש. זה לא נכון לעשות. בנוסף, מי שמכיר אותי יודע שסתרתי והפרכתי בעבר את כל שאר הטיעונים שהועלו בעד חיתוך הפין של ילדים בני שבוע. השוויתי את זה לחיתוך הדגדגן של ילדות באפריקה, וההבדל היחיד הוא שאצלנו זו "מסורת", "שייכות לאומית" או "הוראה מבורא עולם" ואצלם זה שקר כלשהו אחר. זה אותו הדבר, אלא שמה שהם עושים שם, האנשים החשוכים באפריקה, זה נורא. אצלנו, זה טקס מכובד עם כל המשפחה. זה אותו הדבר, ואני לא יותר טוב מאותם אלה שמסירים חלק מהאנטומיה של הילדות האלה עם סכין גילוח.

אתם מבינים? זה לא שונה מלתפוס את הילד ולבעוט לו בכל הכוח בישבן עם המגף הצבאית שלי, רק כדי לספק לעצמי רציונליזציה בדיעבד. זה יותר גרוע – זה לקרב ללא שום סיבה סכין מנתחים (על ידי לא-מנתחים, אגב) ולחתוך לו חתיכה מאיבר המין שלו, אחד האיברים הרגישים ביותר בגופו.

ועדיין, אני עושה את זה ולא יודע באמת למה. חותך ובוכה. חותך ומתבייש. חותך ומבקש את סליחתו של הילד שלי. חותך ומעורר בתוך תוכי גל של בחילה – זה נוגד את כל הערכים בהם אני מחזיק. זה גורם לי לעמוד מול המראה, בכל פעם שאני מקלח את אורי ובכל פעם שאני מחליף לו חיתול ולנופף במוסר הכפול שלי. אבא של אורי פוגע באורי. אבא של אורי מתעלל בו, ואין לו מושג למה.

– אבא של אורי

** אם מצא חן בעיניכם הפוסט הזה, אשמח אם תרשמו את כתובת האימייל שלכם שם, מצד ימין למעלה, לקבלת הודעה כשבעתיד יוצא פוסט חדש. את כתובת האימייל שלכם לא אחלוק עם אף אחד.

_______________________________________________________________________

עוד אבות מהפרלמנט שכותבים על חיתוך הבולבול של הילד שלהם:

לדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של Xnet, הקליקו כאן

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן. שווה.

קטגוריה : בדיקת אבהות / פרלמנט האבות, הורות