אוטוטו אבא? קבל כמה עצות

אני כותב אליכם, האבות שבדרך והאבות הטריים. אימהות שבדרך – אשמח לשמוע מה יש לכן לומר על הדברים שיש כאן, אבל זה מכוון בעיקר לגברים.

שלום. שמי גבריאל, ואני אבא של אורי. אני גם בן-הזוג של יעל, מאמן אישי לחיים, מהנדס בתעשייה האווירית ונגר חובב. אבל קודם כל, אני אבא של אורי. את התואר הזה אני קונה כל יום מחדש, משום שאני חושב שזהו משהו שצריך להרוויח; במילים אחרות – אפשר אולי לטעון שאת הזכות להיקרא "אמא" מרוויחים רגע לאחר שיוצאים מחדר הלידה, אבל להיות אבא זה משהו שצריך להזיע ולעמול בשבילו. אף אחד לא יכול לומר לך מה נכון עבורך כהורה, ואף אחד לא יכול לומר לך שאתה שווה פחות או שווה יותר כהורה מול בת-הזוג שלך. תן למעשיך להיות הביטוי החזק ביותר של היותך אב טוב לילדך.

הגישה שלי לחיי ההורות היא מאוד פשוטה ומורכבת משלושה עקרונות:

  • אמא ואבא של אורי שווים, או ראוי לשאוף שיהיו כאלה. לא זהים, שווים. בכל היבט אפשרי של החיים.
  • מה שחשוב מרגע שאורי נולד זה אורי, ועד שהוא יהיה בר-דעת עצמאי, כל השאר זה אמצעי למילוי צרכיו הרגשיים והפיסיים.
  • אמא שלו ואני האחראים הבלעדיים על בריאותו הנפשית והפיסית, כמו גם על הערכים לאורם הוא גדל והכלים אותם הוא מקבל. לא אף אחד אחר.

עד כמה שזה נראה לחלק מכם מסובך או מפחיד, זה החלק הקל. מהר מאוד נכנסים למסלול ומפתחים אינטואיציות ושיקול דעת לגבי גידול העולל בחודשיו הראשונים. אם אתם אנשים בעלי בטחון עצמי גבוה, אז זה יהיה לכם מהר מאוד פשוט. אם אתם אנשים עם בטחון עצמי נמוך, זה ייקח יותר זמן, זה הכל. אבל כפי שכתבתי – זה החלק הקל, כי פשוט אין ברירה. הייצור הנפלא שהבאתם לאוויר העולם הוא עובדה גמורה, ועלינו לקחת אחריות ולדאוג לצרכיו. החלק הקשה הוא מה שבא לפני זה, כשהכל עדיין בגדר תיאוריה ותוכניות לעתיד. בנושאים האלה אני רוצה להתרכז, ולהציע כמה עצות לקראת הפיכתך לאב מתקדם במאה ה-21. בקטע של ההורות עצמה – את זה תצטרך לפצח לבד.

לפני הכניסה להריון

  • חשוב על הקמת המשפחה בהיבט של פניות רגשית ויכולת כלכלית להביא ילד לעולם. אם אין את שני הדברים האלה, אתה מגדיל את הסיכויים להוליד ילד אומלל.
  • חשבו על הזוגיות שלכם, במיוחד האם היא במצב טוב ויציב. אחרת אתם הופכים שני אנשים אומללים לשלושה אנשים אומללים. ילד הוא לא פתרון לזוגיות שנדרשת לחיזוק. ילד הוא תוצר של אהבה ושותפות.
  • שוחח עם האדם שלצדך על ערכי הבסיס שלכם, ווודאו שאתם תמימי-דעים לגבי הדברים החשובים, במיוחד הערכים לאורם תרצו לגדל את ילדיכם.
  • עד כמה שזה יישמע טכני ולא רומנטי, אם טרם ערכתם הסכם חיים משותפים, ערכו אותו והגישו אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה. כללו בהסכם סעיף לגבי החלטתכם המשותפת על משמורת ילדים במקרה של פרידה. הסכם כזה, מראש, הוא מעשה של לקיחת אחריות וביטוי לאהבה שלכם, ויכול למנוע הרבה כאב, צער ופגיעה בילד בעתיד.
  • נסה לעבור תהליך של לימוד עצמי, סדנה כלשהי, אימון אישי או התייעצות פסיכולוגית על מנת להכיר את עצמך טוב יותר ולהבין מה מניע אותך. הדברים האלה יבואו לידי ביטוי בצורה חזקה מאוד בחודשי ההיריון ותחילת החיים של הילד שלך.

במהלך ההריון

  • למד על הורות בכלל ואבהות בפרט. ספרים מומלצים הם "אינטליגנציה אבהית" של ד"ר עלי כ"ץ ו-"הורים כמנהיגים" של חיים עמית.
  • קרא אתה (כן! אתה!) את "המדריך הישראלי להריון ולידה".
  • תפקידך כעת להיות מערכת תמיכה רגשית לאשה שלצדך. למד לעשות סוויטץ' בראש ממצב פתרון הבעיות (הכל-כך טבעי לנו כגברים) ולמד איך להציע אמפתיה אמיתית. זה מה שהיא צריכה.
  • אל תוותר על קורס ההכנה ללידה. זה אירוע מיותר ומטופש בכל היבט פרקטי; אני, אישית, שנאתי את השעות שבזבזתי שם ולא למדתי שום דבר חדש שלא למדתי לבד ביוטיוב. אבל לאשה שלצדך זה עושה פלאות. אם נכליל (דבר שבדרך כלל אינו ראוי לעשות), גברים מפנימים דרך הבנה ונשים מפנימות דרך חוויה. שב לצידה ככל שתוכל וזכור את התפקיד שלך כמערכת תמיכה.
  • לכו יחד להתכונן להורות (כאילו שיש משהו שיכול להכין אתכם לזה). אני ממליץ בחום על קורס ההכנה להורות של מכון אדלר, ובכלל ממליץ לשלב קורסים של מכון אדלר בהמשך שלבי ההורות שלכם.
  • אל תגיד "אנחנו בהריון". אפילו אם זה נראה לך חמוד. הגברת שלצדך היא זו עם הורידים, הטחורים, הבצקות, כאבי הגב, הבחילות וההתמודדות עם הטפיל בתוך הגוף שלה.
  • ארגן כל מידע אפשרי והבא אותו לפתחה של הגברת, כך שאם היא תרצה להתייעץ בכל נושא שקשור להריון וללידה, תהיה לך דעה מגובשת ועם סימוכין בעניין. הכנס לפורומים של הריון, הצטרף לקבוצות של הורים ו/או אבות בפייסבוק, שאל שאלות את כל מי שאתה יכול והיה מקור המידע במשפחה. בכך תכניס יציבות וקרקוע למערכת זוגית (ולנפשה של אשה) שעוברת תקופה מטלטלת וחסרת-יציבות.
  • בחרו את שיטת הלידה הרצויה עבורכם, כשברור שההחלטה היא של בת-זוגך ולא שלך. זה לא דבר שעושים ביחד. אתם לא יולדים, היא יולדת. החליטו יחד על המקום בו תרצו ללדת.
  • באותה נשימה, הפנם: לא משנה כמה קראת על הנושא, לא משנה בכמה לידות היית, לא משנה כמה בנות משפחה שלך ילדו – אתה לא יודע מה עובר על בת-הזוג שלך. בכל מה שקשור לרגשות והרגשה פיסית, הסמנטיקה שלך כלפיה צריכה להיות בשפת השאלות ("עדיין כואב לך בצד שמאל?") ולא בשפת הקביעות ("ברור שיש לך בחילות, את עדיין בטרימסטר הראשון").
  • האישה שלצידך היא לא האדם שהכרת לפני תשעת חודשי ההיריון. שינויי מצבי הרוח התכופים, חוסר השקט, המצב התמידי הזה של "אני לא יודעת מה אני רוצה" והתסכול שהיא מרגישה הם לא באחריותה והם לא חלק ממה שהיא מרגישה כלפיך. לא מדובר בך. אל תיקח שום דבר בצורה אישית. הפתרון הטוב ביותר למה שנאמר למעלה הוא חיבוק ושתיקה (זאת, כמובן, בתנאי שהגברת לא רוצה שתשמור כרגע מרחק ממנה).
  • הילד שגדל בתוך האישה שלצדך מושלם ובריא. אם יש לך ספקות או דאגות, מבוססים ככל שיהיו, היא לא הכתובת לשיחות על הנושא. אפשר לדבר עם הצוות הרפואי או עם בני משפחה וחברים קרובים.
  • זהה באישה שלידך את הדברים היפים שאתה אוהב בה, ואמור לה אותם עוד ועוד ועוד, במיוחד לקראת הלידה, כשהגוף שלה מרגיש לה כמו משהו שלא שייך לה. אל תשקר, ספר לה מה אתה אוהב בה. סייע לה להרגיש נחשקת ואהובה.

לקראת הלידה

  • היה הבוחן הרציונאלי של כל השטויות השיווקיות שדוחפים לנשים בהריון ומשפחותיהן. אתם לא צריכים 95% מהחרא הזה, ונשים מלאות הורמונים הן קהל יעד אהוב למשווקים.
  • הצע לבת-זוגך עיסוי פירנאום לקראת הלידה ועשה זאת באהבה. שים לב להיות רגיש לתגובות שלך בזמן העיסוי. מצד אחד, הנרתיק והפות של הגברת שונים משמעותית ממה שהיו בעבר, עם צורה, הרגשה וריחות שאינם מוכרים לך. מצד שני, בת-זוגך תהיה סופר-רגישה לכל הבעה או אמירה אודות הפות שלה בתקופה הזו. שמור את ההערות שלך לעצמך. זה לא המקום להיות ביקורתי או ענייני.
  • האשה שלצדך הולכת להעביר זוג כתפיים דרך האיבר הכי רגיש בגוף שלה. אל תשתעשע ואל תצחק על הנושא. היה רגיש לזה שהיא מודעת היטב לכך שהיא השתנתה, ויש בגופה דברים שנתפסים כזרים ולא שייכים לה. בדיחה על הנושא או עקיצה קטנה עלולה לגרום לה לצער רב.
  • דאג ככל הניתן לכל הנושאים האדמיניסטרטיביים מראש: ניירת לבית היולדות, ענייני ביטוחים רפואיים, חופשת הלידה, ביטוח לאומי, הכנת תיק הלידה וכל דבר אחר שאתה יכול לעשות מראש כדי לא לעשות ברגע האחרון או בריצה תוך-כדי. דאג לתת לאשה שלצדך את ההרגשה האמיתית שיש על מי לסמוך ושהיא "יכולה לשחרר". זה עושה פלאות בלידה.
  • דבר עם עצמך, עם חבר או עם האשה שלצדך לגבי איך אתה מרגיש. שתף את מה שעובר עליך, והיה זמין ופנוי להקשיב למה שעובר על הגברת, לרבות חששות שיש לה לקראת הלידה. שוב – אל תציע פתרונות, אלא אוזן קשבת.
  • החליטו מראש מה הרצונות שלכם לגבי תהליך הלידה – אפידורל, זירוז, תנוחות לידה וכל דבר אחר שאתם רוצים שיקרה.

בלידה

  • לאחר שהחלטתם מראש על הרצונות שלכם, תפקידך הוא לדאוג שהרצונות האלה יצאו אל הפועל. התפקיד הזה הוא הן מול הצוות הרפואי והן מול הגברת, לה תזכיר מה היא רצתה, אבל תעשה מה שהיא אומרת. אתה יכול לקחת את תפקיד "הילד הרע". זה בסדר.
  • הצוות הרפואי הוא היועץ הבכיר ביותר לענייני הלידה, אבל זהו. הם לא מחליטים כלום – זו החלטה שלכם. זכור את זה כשיאמרו לכם מה לעשות ואיך לעשות את זה. מותר וראוי לומר "אנחנו רוצים כך".
  • הורד יישום לטלפון למדידת ההתכווצויות והצירים. למד מראש מהם צירים מדומים ומהם צירים אמיתיים.
  • תתעלם מסרטים הוליוודיים – לידה זה לא קסם נקי. אל תכניס מצלמה לחדר הלידה, כי הדבר האחרון שאתה רוצה זה שהגברת תהיה מודעת לעצמה ולאיך שהיא נראית. זה לא שווה את זה.
  • יש כאלה שעומדים לראש היולדת ויש כאלה שעומדים למרגלותיה. זה תלוי במידת יכולת ההכלה שלך את העניינים הגראפיים שהולכים שם למטה (לפעמים תוך כדי לידה הגברת אפילו מחרבנת). אם אתה מהטיפוסים שמוכרים לעצמם את האשלייה שנשים לא מפליצות, עמוד לידה. זה יעשה טוב לבריאות הנפשית והמינית של שניכם.
  • תינוק זה לא משהו שביר. אתה יכול וכדאי שתחזיק אותו. פתח בהקדם ביטחון באופן אותו אתה מחזיק את הילד שלך.
  • זה אולי ייראה מתנשא ומיותר, אבל חשוב: אל תשכח את היולדת בדקות לאחר שילדה. יש לך חיים שלמים להתעסק בילד. הרגע הגברת סיימה להביא חיים לעולם, חיים של הילד שלך. אלה הדקות שלה.
  • מזל טוב, יש לכם ילד, ואתם יכולים להתחיל לפעול לקבלת התואר "הורים".

לאחר הלידה ובהמשך החיים

  • אתה לא באמת מצפה שאומר לך איך להיות אבא, נכון? העצות היחידות שאני מציע היא לזכור שאחריות זה דבר שלוקחים, ואבא ואמא צריכים להיות שווים.

כל חיה ממין זכר יכולה להתרבות, זה לא הופך אותה להורה. להיות אבא זה משהו שצריך להרוויח כל יום מחדש, ולא משהו שמוענק לך אוטומטית ביום שאתה רואה את הילד שלך מבצבץ מבין רגליה של האשה שנשאה אותו תשעה חודשים. זה בידיים שלך, שלכם ושלנו, לצקת תוכן חיובי וערכי בתואר ובתפקיד הזה, שילווה אתכם לאורך כל חייכם ובשאיפה לעולם לא יהיה מקום שני לשום דבר אחר. איך עושים את זה? לקיחת אחריות, אהבה, גבולות וחופש. אף אחד לא אמר שזה יהיה קל, אבל אם תעשו את זה נכון, זה יהיה הדבר הכי נכון, טהור ואמיתי בחיים שלכם. זה יהפוך להיות חלק ממי שאתם. זה יקנה לכם את הזכות לומר בגאון "אני האבא של הילדים שלי".

אני מזמין אתכם להתעניין ולהשתתף בפרויקט "פתאום אבא" בקישור הזה. שווה.

– אבא של אורי

** אם מצא חן בעיניכם הפוסט הזה, אשמח אם תרשמו את כתובת האימייל שלכם שם, מצד ימין למעלה, לקבלת הודעה כשבעתיד יוצא פוסט חדש. את כתובת האימייל שלכם לא אחלוק עם אף אחד.

קטגוריה : הורות