ילד מתוק, ממש מלח הארץ / חלק שני

בפוסט הקודם סיפרתי על הרומן שלי עם קוטג' תנובה, ועל המחשבות שעלו עם הצטרפות אורי הקטן למשפחה. אתם מוזמנים גם לקרוא מה יש לי לומר על חטיפים בכלל. כדי להשלים את הדיון ולראות לאן מתקדמים מכאן, צריך מידע. אז הנה נתונים בנושא.

הגורמים להשמנה

השמנה נגרמת כאשר צורכים יותר אנרגיה (קלוריות) מאשר שורפים (פעילות גופנית). התרומה הגדולה ביותר באה מהאלמנטים הבאים:

  • אכילה לא מסודרת
  • אכילה מרובה של אוכל שמן (אוכל מסורתי), בשרים שמנים על האש ואוכל מטוגן;
  • צריכה של אוכל מוכן מעובד;
  • מאכלים המכילים המכיל אחוז גבוה של שומן, מלח וסוכרים;
  • אכילה מרובה של חטיפים, ממתקים, עוגות ומאפים מקמח לבן, המעודדים מחזורי אכילה תכופים;
  • שתיה ממותקת ותוססת;
  • המנעות או המעטה באכילת ירקות ופירות טריים;
  • אי קיום פעילות גופנית ורביצה מול הטלוויזיה.

סטטיסטיקה

בישראל צורכים בממוצע פי-2 מהכמות היומית המומלצת של מלח, ולעין שיעור יותר מהכמות המומלצת של סוכר. עודף המשקל בישראל קיים אצל 50% מהמבוגרים ואצל ילדים אצל אחד מכל שלושה. המעבר מעודף משקל להשמנה חולנית הוא קל, ואם לא נשנה משהו בהרגלי האכילה שלנו, לא רחוק היום שהנוף האנושי בארץ יהיה דומה לזה של ארה"ב. ההשמנה מוגדרת כמגיפה, משום שיש לה היבטים תרבותיים וכאלה הקשורים להתנהגותינו כבני אדם, ומכאן אלמנט ההתפשטות שלה.

הדרגתיות ההשמנה

הדרגתיות ההשמנה

מאחר שעל סוכר מדברים מספיק וישנה מודעות גדולה יחסית לצורך בפעילות גופנית בקרה ילדים, בחרתי להתרכז דווקא במלח, אותו "רוצח שקט" שלא נותנים עליו את הדעת מספיק, לדעתי.

מזונות עתירים במלח גורמים ללחץ דם גבוה, עבודה מאומצת של הלב, התייבשות, בצקות, דלקות בכבד ובכליות ויכולים לגרום בטווח הארוך למוות. ההיבט הנורא ביותר של צריכה עודפת של מלח הוא שההשפעה שלו נראית רק לאחר זמן רב, ואינה מציגה סימני אזהרה בתחילת הדרך. בנוסף, מחקרים קליניים מראים שהורדת צריכת המלח אצל ילדים ובני נוער הרבה יותר אפקטיבית מאחר הורדה זהה בכמות המלח אצל מבוגרים, משתי סיבות: הקניית הרגלים לאורך זמן, והעובדה שגופם של אנשים צעירים עדיין מתפתח, ויש לו יכולת לתקן ולרפא את עצמו במידה רבה יותר מאשר אצל אנשים מבוגרים.

המלח בתרבות האנושית

לא במקרה המלח, הסוכר והמאכלים השמנים הם דברים שאנו אוהבים לאכול. הסיבות לכך נטועות בתהליכים האבולוציוניים שעברנו. בתחילת דרכנו כבני אדם, המחייה התבססה על ליקוט ועל ציד; אכלנו רק מה שהצלחנו להשיג במהלך היום. בנוסף לכך, עצם מלאכת השגת האוכל היתה כרוכה במאמץ פיסי. כתוצאה מכך, הגוף האנושי למד לנצל מכל פיסת מזון את כל מה שניתן לנצל, ולמצות כל טיפה של קלוריות ומינרלים. התהליכים הללו הם תהליכים ארוכי-טווח של עשרות אלפי שנים, שנותרו בנו גם כיום. העובדה הזו בעוכרינו, כי בתקופה המודרנית, במיוחד לאחר המהפיכה התעשייתית והגעת תרבות השפע המערבית, אין לנו חוסר במזון. בנוסף, השגת המזון אינה כרוכה במאמץ, לרוב בנסיעה ברכב לסופר הקרוב, בחירה מהמזנון שלפנינו או הזמנה טלפונית. העניין הוא שגוף האדם לא יודע את זה (משום שבמונחים אבולוציוניים לא עבר זמן מספיק לתכנות גוף האדם מחדש), והוא עדיין מנסה למצות מהמזון כל טיפה של קלוריות ומינרלים. כתוצאה מכך, אנו משמינים וצורכים יותר מדי מלח.

למלח יש צדדים חיוביים ויישומים טובים רבים. ביניהם ניתן למנות את השפעתו על הגברת הטעם המתוק של מזון כאשר הוא מוסף במידה קטנה למאכל מתוק, יכולות שימור של מזונות והתכונה להעצים את הטעם החמישי, אומאמי. למעשה, מונוסודיום גלוטומאט, שמוכר בהקשר של תוסף מזון שמגביר את טעם האומאמי, הוא מלח בעצמו.

למלח יש חלק משמעותי בהיסטוריה האנושית, כאשר היה נדרש לשמר מזון לתקופות ארוכות, ללא יכולת קירור. כאשר היו שטים באוניות במשך זמן ארוך, הדר היעילה ביותר לשמר בשר היתה ייבושו ושימורו בתוך מלח. המלח נהיה מצרך כל כך נדרש וכל כך יקר, עד שבמהלך תקופה לא מבוטלת היה נהוג לשלם לבעלי מקצוע במלח במקום בכסף; מכאן נולד הביטוי salary, שמשמעו "שכר".

שימור בשר במלח לקראת טעינה למטבח אוניה

שימור בשר במלח לקראת טעינה למטבח אוניה (מקור: Illustrated London News, 31 January 1852, p. 93)

המלח משמש בהקשרים תרבותיים חיוביים נוספים, כגון הביטוי "מלח הארץ" (שמקורו בברית החדשה, אבל זה סיפור אחר לגמרי) לתיאור אנשי עמל חרוצים והגונים, או שימוש במלח באמונות תפלות להבאת מזל והסרת קללות.

המתואר לעיל, ועוד יותר, הם חלק מהגורמים שסייעו לקבע את המלח בתור משהו חיובי, טעים ובעל ערך בתרבות הקולינארית שלנו. הבעיה היא שהסאה גדשה, ואנו מגזמים בצריכה של המלח, עד כדי חולי. יש כאן אבסורד: דווקא העובדה שהמלח משמש כחומר משמר ומגביר טעמים, הוא בעכרנו – התוספות הרבות של מלח שמוסיפים למזונות התעשייתיים ולמזון המהיר, על מנת לשמר אותו ולהגביר את טעמיו, הופך אותם ללא-בריאים (ואני רוצה דווקא לבנות בית בריא למשפחה שלי)

ישנם סוגים שונים של מלח, הנובעים משני היסודות שמרכיבים אותם. מלח בישול טהור מורכב מנתרן וכלור וצבעו לבן. אך ישנם מלחים אחרים שטובים לאכילה, המורכבים מיסודות שונים, להם תכונות שונות וטעמים שונים. לכולם השפעה דומה על הגוף והבריאות, לחלקם יתר ולחקלם פחות.

ארבעה סוגי מלח

ארבעה סוגי מלח, מתוך עשרות שקיימים

עכשיו, שאנחנו יודעים יותר על הנושא, הגיע הזמן לפעולה אופרטיבית. על כך, בפוסט הבא.

– אבא של אורי

_______________________________________________________________________

שלישיית הפוסטים "ילד מתוק, ממש מלח הארץ" נכתבו בשיתוף תנובה, המובילים את מהלך "המצפן התזונתי" לשיפור תזונה בריאה יותר.

אם מצא חן בעיניכם הפוסט הזה, אשמח אם תרשמו את כתובת האימייל שלכם שם, מצד ימין למעלה, לקבלת הודעה כשבעתיד יוצא פוסט חדש. את כתובת האימייל שלכם לא אחלוק עם אף אחד.

– אבא של אורי

קטגוריה : כללי