על עוני ועושר

הרבה לא אוהבים את מה שאני מנסה לומר, כנראה בגלל שאני ישיר ובוטה. בלי פוצי מוצי. יש כאלה, מעטים, שלא אוהבים את המסר שאני מנסה להעביר. אלה שני דברים שונים לגמרי. אין שום ספק שאני בוטה, ולעתים קרובות מדי גס רוח. אבל אני בספק אם בזה מדובר. לעניות דעתי מה שצורם הוא *מה* שאני מנסה לומר.
יש לי לא מעט אנירות על אנשים עניים. האמירות שלי הן לא על מי שידו לא משגת, ולא על מי שאין לו. האמירות שלי הן על אנשים עניים, ועוני, כפי שבוודאי חלקכם הגדול יודע, הוא לא מצב כלכלי. עוני הוא מנטליות. יכולים להיות אנשים עם מיליונים בבנק, עם ראש עני ויכולים להיות אנשים בלי גרוש על התחת, ומנטליות עשירה. מה זו מנטליות ענייה? יש על זה עשרות ספרים, אבל במילים קצרות: אנשים שההתנהגויות הבאות מתארות אותם:

  • דואגים להשיג דגים במקום להשיג חכות, במובן הזה שרק צריך לשרוד את היום, ואחר כך נראה.
  • מונעים מבערות ובורות ולא משיגים מידע כדי לשפר את חייהם.
  • מאשימים את כולם חוץ מעצמם, ובכך לא לוקחים אחריות. גם אלוהים ומזל זה מישהו אחר.
  • מגדלים דור חדש וצעיר של עניים, בכך שלא מעודדים אותם לצאת ממעגל העוני הזה, על ידי לימודים, עבודה שיש לה עתיד או כלים לעצמאות. במקום זה, שולחים את הילד לעבוד עם אבא במכולת.
  • עושים דברים שמעמיקים את השקיעה שלהם בעוני, ואז סומכים על טוב ליבם של אנשים לצאת ממנו.
  • לא מבצעים *שום* תכנון משפחה.

אין בליבי שום ספק שעוני הולך יד ביד עם אינטליגנציה נמוכה. אבל לשמחתנו, אינטליגנציה היא לא משהו גנטי (נראה לי). לכן, ילדים שנולדים למשפחה ענייה וממשיכים להיות כאלה בעצמם, יכולים להודות רק להורים שלהם שיביאו אותם לאותו המצב. מה כן מדליק לי את הפיוז? פרסומים כמו "למשפחה חסרת-כל עם 87947984 ילדים, האב ללא עבודה, האם כרותת-רגל וחיה מביטוח לאומי, הבת הגדולה, בת ה-16 בהריון שלישי ואין להם שום דבר; עזרה, אנשים טובים". זה עוני. זה לא קשור בכלל למצב כלכלי.

ועל מנת להוסיף קצת הקשר למונולוג הזה, אני בא ממשפחה שלא היה לה גרוש על התחת – זוג מהגרים שהגיעו עם המזוודה שלהם לארץ בשנות ה-70. בלי משפחה תומכת, בלי כלום. אני זוכר שיחות בספרדית במטבח (כדי שהילד לא יבין) על איך נקנה בשבוע הבא אוכל. אבל הם זוג אנשים עשירים. יחד עם חינוך עצמי, עבודה קשה ותכנון משפחה, הוציאו את עצמם מהחוסר ויצרו משפחה של אקדמאיים, עצמאיים וכאלה שיכולים לשבת מול הפייסבוק ולכתוב את מה שאני כותב עכשיו. אז זה לא עוני. וזה גם לא מזל. זה רצון לצאת מהקיים. זו אינטליגנציה, אחריות ויוזמה.

אין לי שום דבר נגד עוני, ויש לי את כל העולם נגד המנטאליות של העניים. הנשות הטובות שבוחרות לעזור למסכנים במזון או ביגוד, ומחלקים דגים במקום חכות, מסייעים לבסס ולהאריך את העוני. הדבר הנכון לעשות הוא לחייב אנשים לצאת להכשרות של כלכלת משפחה, תכנון משפחה, אולי במקום, אולי במקביל לסיוע היומיומי. אחרת, ממשיכים לחלק פלסטרים נגד סרטן.
אבל העיקר שהנשמות הטובות מרגישות טוב שעשו משהו בשביל האחר. הן עשו – קברו את העני מעט יותר עמוק.

אחריות זה דבר שלוקחים. בואו ללמוד איך לשפר את החיים שלכם. הכלים והתשובות נמצאים בתוככם, לא בשום מקום חיצוני.

מודעות פרסומת